תנ"ך על הפרק - יואל ד - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

יואל ד

518 / 929
היום

הפרק

כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ראשובאָשִׁ֛יבאֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם׃וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ׃וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם׃וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִן־הַ֨מָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה׃כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַֽחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי׃ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ׃יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהֽוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב׃שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם׃הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶֽחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ׃שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם׃וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַ֙ם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַֽחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וִֽידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד׃וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם׃וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַֽיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כי - בעבור זה הכתוב חשבו רבים כי הנבואה לעתיד, אולי כן הוא. ורבי משה אמר: מצאנו שנפל פחד השם על כל הגוים שהם סביבות ירושלם בימי יהושפט, ויביאו לו מנחות. והנה בימיו שבו השבויים בימי אבותיהם.וקבצתי - זאת היא המלחמה שהתחברו בני מואב ובני עמון ושעיר חיל כבד לרוב מאוד, ויהושפט היה לו מיהודה ומבנימן אלף אלפים ומאה וששים אלף גבורי חיל, ועמק יהושפט - היא עמק ברכה, כי יהושפט קרא שמו כן.ואל, ידו - פועל עתיד תחת עבר, והעד: וידו אבן בי. גם נכון הוא להיותו עבר, רק יהיה מפעלי הפעל. והנה מצאנו לידות, שיורה על עלומי הה"א.ויתנו - הילד הישראלי במחיר זונה, בעבור זנות. והילדה מכרו ביין - בדמי יין להשתכר עם הזונה, כי כל זונה במקרא היא כמשמעה, חוץ מן: והזונות רחצו, שהוא כמו אזניך כי האלף נוסף.וגם מה אתם לי - מתנבא על צר וצידון ופלשתים שיבא יום אידם, והנה מצאנו כתוב כי הפלשתים היו מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא וזה לאות שגברה ידו עליהם. וטעם הגמול – כאילו גמלתי לכם רע, או אתם תחלו לגמול לי, כמו: אשר גמלנו אותו.אשר כספי וזהבי - שנתנו מלכי יהודה להם שוחד, או לפדיון השבויים ובני שלקחתם במלחמה, או בגניבה.הנני - הם ישובו וינקמו מכם.ומכרתי - הוסיף על המדה. ואת בנותיכם - שאינן יוצאות למלחמה. שבאים - גוי רחוק שהוא ממלכות שבא.קראו - שב עתה להגיד דברי החיל הגדול, הבא על יהושפט. קדשו - הכינו.כתו אתיכם - כמו: את מחרשתו ואת אתו. ומזמרותיכם - שיזמרו בהם הזמורה. החלש - יתחזק.עושו - התקבצו ומגזרת עיש שהם ז' כוכבים, לעולם לא יתפרדו כי הם בגלגל העליון והם נראים בקיץ ובחורף בארץ. הנחת - כמו הורד, ואלה דברי הנביא והטעם הוריד השם. גבוריך - שם, והם המלאכים כנגד העירו הגבורים וזאת המלה ידועה בתרגום, וככה נחת גדודיה על עפר נחת. ויפת אמר: שמה ישבר השם גבוריך אתה האויב הבא כמו ונחתה קשת נחושה.יעורו - כמו העירו.שלחו מגל - דרך משל, כי כתוב כי העמונים והמואבים השמידו יושבי הר שעיר והחרימום ואח"כ הרג איש אישו ואין פליט. השיקו - דרכו, דרך משל ונקרא עמק החרוץ - כי כלה ונחרצה היתה עליהם והמפרש יהושפט כי השם ישפטם, זה דרך דרש הוא, כי על דרך הפשט נכון הוא שיקרא שם אדם בשם עושהו, כמו צורישדי, רק השם הנכבד לא יקרא בשם אדם, ע"כ פירשתי כי שלמה בשיר השירים שהוא חול.המונים - יפלו. כי קרוב יום ה' - להנקם מהם.שמש - קדרו עליהם, כאשר היה לפני בא יום ה'.וה' מציון ישאג - רעם גדול, כמו קול רעמך בגלגל כדרך וה' השמיע את מחנה ארם וככה כתוב: נתן ה' מארבים.ורעשו - דרך משל, כי הכל יפחדו. והשם יתן מעוז לעמו כדרך: ה' עוז לעמו יתן כאשר פירשתיו. וטעם מציון – הוא אשר פירש.וידעתם כי, שוכן בציון וזרים לא יעברו בה עוד - אם ישמרו תורת השם וככה דברי זכריה: ושכנתי בתוכך וככה אמר בסוף: והיה אם שמוע תשמעו בקול ה', אז יתקיים כל זה.והיה, יטפו - יזלו, דרך משל כשמן מחלמיש צור. וכל אפיקי - מקומות חזקים ואינם רבים.מצרים, ואדום - היו שממה בימי נבוכדנצאר וזאת מצרים היום איננה הקדמונית.ויהודה לעולם תשב - אם לא תמרה פי השם והכבוד ישכון בקרבה כאשר חתם ספרו, וכל רעה שעשו העכו"ם לישראל לא ינקם מהם, כי רחמיו גדולים על כל מעשיו רק דמיהם ששפכו שאין להם פדיון, לא ינקה.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך